מרוץ הסמכויות

מרוץ סמכויות מתייחס למצב משפטי, סכסוך בין שני צדדים, אשר יכול להידון בפני מוסדות שיפוט שונים, עם פוטנציאל להחלטה אשר תלויה במוסד אשר ידון בה. במקרה שלנו אנו מדברים על סכסוך בין שני בני זוג, סכסוך אותו ניתן ליישב בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני. על פי החוק תביעת הגירושין תידון במוסד הראשון שאליו היא הוגשה. מצב זה יוצר אינטרס אצל שני הצדדים למהר ולהגיש את התביעה במוסד שעל פי תפיסתם משרת טוב יותר את האינטרס של מגיש התביעה.

 

על פי התפיסה הרווחת בקרב הציבור, תביעת גירושין בבית הדין הרבני משרתת את האינטרס של הגבר ואילו האישה תעדיף את בית המשפט לענייני משפחה. אך האמת שהדברים אינם שחור ולבן, תביעת גירושין בבית הדין הרבני נשקלת בהתאם להלכה וכל מקרה נבחן לגופו.

 

 

תביעת גירושין בבית הדין הרבני לעומת ביהמ“ש לענייני משפחה

על פי חוקי מדינת ישראל, נישואים וגירושים של יהודים בישראל הם תחת סמכותם של בתי הדין הרבניים בלבד. אך בתביעת גירושין נכרכים גם נושאים אחרים בהם גם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות, כך בעצם נולד מרוץ הסמכויות. הנושאים העיקריים בהם מתקיימת ”חפיפה“ בין בית הדין הרבני לבית המשפט הם : מזונות ילדים, מזונות האישה, חלוקת רכוש וענייני המשמורת על הילדים.

 

מרוץ הסמכויות מחייב אותנו להעלות את השאלה מדוע במוסדות שיפוט שונים מתקבלת החלטה שונה?

מהות ההבדל בין הערכאות השונות (תביעת גירושין בבית הדין הרבני לעומת בית המשפט) נובעת מהדין שלפיו דנים בנושא. בית המשפט לענייני משפחה דן על פי חוקיה של מדינת ישראל וקיים שוני בין חוקי המדינה לבין חוקי ההלכה המחייבים את בית הדין הרבני. לא רק הדין שונה אלא גם כל הליך סדרי הדין הוא שונה. בית הדין הרבני הוא אוטונומי בקביעת סדרי הדין, ואלו הם דברים אשר יכולים להשפיע גם את התוצאה.

 

כיצד מתנהל מרוץ הסמכויות?

כאשר בני הזוג נקלעים לסכסוך או בעיה כלשהי בקשר הנישואין, זה עלול להוביל לגירושין ואם אין מנוס פונים לערכאה משפטית. מצב זה עלול להוביל את בני הזוג, כל אחד בנפרד, למהר להגיש את תביעת הגירושין בערכאה המשפטית שלפי תפיסתו מעניקה לו יתרון במאבק. כמובן שמוטב להתייעץ קודם כל עם טוען רבני על מנת לבדוק את נסיבות המקרה, ולגבש יחד עם הלקוח אסטרטגיה הלכתית ומשפטית לניהול התביעות וההליך בביה"ד הרבני.

 

במקרים רבים כל אחד מבני הזוג מתנהל באופן עצמאי, ללא ידיעת הצד השני. במצב זה, בו תביעת הגירושין מוגשת בשתי ערכאות שונות נוצרת כפילות סמכויות ויש לקבוע איזו ערכאה משפטית תדון בנושא.

 

בכל הנוגע לכפילות סמכויות, בית המשפט קבע כללים ברורים להכרעה בנושא. המבחן הראשון הוא המבחן הכרונולוגי, או במילים אחרות היכן הוגשה הבקשה לראשונה. אם קודם הוגשה תביעת גירושין בבית הדין הרבני ורק אחר כך בבית המשפט, התביעה תידון בבית הדין הרבני. אך בתי המשפט נדרשו גם לתת תשובה למקרים בהם התביעה הוגשה בהפרשים של דקות, דבר שלצורך העניין הוא כהגשת שתי תביעות בעת ובעונה אחת. במקרה זה עדיין תקף הסדר הכרונולוגי אך ישנו מבחן נוסף התלוי בשלוש שאלות מהותיות:

 

  1. האם הוגשה תביעת גירושין כנה, כלומר בעלת עילה הלכתית לגירושין.
  2. האם נעשתה כריכה כדין?
  3. האם הכריכה היא כנה או נעשתה לצורך טקטיקה?

 

אם אחת התשובות לשאלות אלו היא שלילית, אין עדיפות לתביעת גירושין בבית הדין הרבני גם אם כרונולוגית הוגשה קודם. במקרה זה התביעה תעבור לבית המשפט לענייני משפחה. אך במידה ויתגלה חוסר תום לב בדיונים ו/או המצאה מאוחרת של מסמכי התובע לנתבע, הסמכות תעבור לבית הדין הרבני גם אם התביעה הוגשה קודם לבית המשפט לענייני משפחה.

 

היכן להגיש את התביעה?

בניגוד לתפיסות מקובלות בציבור, תפיסות הגורסות כי תמיד הגבר הוא זה שיעדיף להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני, בפועל הדברים תלויים בנסיבות המקרה. יש לשקול בכובד ראש האם להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. לצורך קבלת ההחלטה מוטב להיוועץ עם טוען רבני אשר ייבחן את נסיבות המקרה ויגיש את המלצתו.